לא רואים עליך כלום. זה סיפור על כוחה של אישה אחת, דתייה שומרת מצוות, שעל אף היותה חלק מהמגזר הדתי הנחשב לשמרני, לא מהססת לקחת את גורלה בידיה ולעצב לעצמה מציאות רצויה וביטוי עצמי.
עריכה: יותם שווימר | 293 עמודים | הוצאת "כריכה – סוכנות לסופרים" | 2022
כילדה צעירה, חלמה טובה ברגר לחצות את גבולות שיכוני העולים שבעיר מגוריה, עכו. החיפוש הכנה שלה אחרי אהבה ומימוש עצמי, מוליך אותה בדרך חתחתים; לצד רגעי אושר וסיפוק היא חווה אשמה ומסתגרת. היא מוצאת את עצמה מוותרת המון, כמעט בכל דבר ועל כל דבר בחייה.
שנים רבות מאוד, רבות מידי, השקיעה גיבורת הספר בהסתרת המציאות הקשה שרבצה מתחת למשטח חייה "הנוצץ", כאריה מנומנם המצפה לשעת כושר; טובה עושה הכול כדי לשמר חזות של "הכל בסדר", אבל יש לכך מחיר.
תמיד אמרו לה:
"את, לא רואים עלייך כלום" – עד הרגע שבו אי אפשר היה עוד להסתיר. רק כשהמציאות תתפרץ במלוא עוזה ותיחשף, תגלה טובה שגם בשבר ובכאב יש אפשרות למצוא נחמה. שגם ברגע שהוא משבר איום, יש הזדמנות לצמיחה, וגם לעזרה לאחרים.
העלילה המתכתבת עם חייה האישיים של הסופרת, ומפגישה את הקורא עם הסורגים שכולאים כל אחד מאיתנו – בין אם על ידי גורם חיצוני, ובין עם בשל תכתיבים פנימיים של עצמנו.
אף שהספר הוא סיפורה של אישה אחת שמעולם לא רצתה שיקראו לה "חזקה", אך הגורל הפך אותה לכזאת, זוהי פרוזה המתארת גם את דרכה של משפחה שלמה שלא היה לה סיכוי להיות מאושרת… ולמרות הכל הייתה כזאת.
יהודית שכטר כתבה ספר שמבוסס על חייה. החל בעיירת העולים של שנות החמישים בעכו, עבור בתל אביב התוססת של שנות השישים ועד ניו יורק שכבשה את ליבה, פלורידה – שם לימדה בבית ספר יהודי וסיימה תואר שני, וחזרה לישראל מכורתה. אלו הם חיים שלמים מלאי תהפוכות ואירועים, שמהווים גרעין הספר.
יהודית גרה בקריית מוצקין עם בעלה חיים. היא סבתא לנכדים, וסבתא-רבתא לנינה מתוקה. היא מאמנת אישית, מנחת סדנאות ועוסקת בהכשרות מאמנים. זהו לה ספר ביכורים.
