תערוכה חדשה נפתחה במוזיאון ארצות המקרא בירושלים "תימן: משבא לירושלים". התערוכה תציג לעיני הציבור, לראשונה בישראל, את ההיסטוריה של ממלכות דרום ערב הקדומות, בהן ממלכת שבא, חצרמוות, חִמיָר ועוד, את קשרי המסחר ביניהן לארץ ישראל, וכן את ראשיתה והתפתחותה של הקהילה היהודית בתימן.
תרבות דרום ערב העתיקה הקסימה את דמיונם של שאר בני האדם מימי קדם ועד ימינו. הארץ שבה פרחה תרבות זו מופרדת משאר העולם על ידי ימים ומדבריות, אך עשירה בחומרים יקרי ערך – בראש ובראשונה, השרף של צמחי בושם. עובדה זו הפכה את ארצות דרום ערב לאחד המוקדים העיקריים ברשתות הסחר שהקיפו את המזרח הקרוב בימי קדם.
למרות המרחק הרב בין ממלכת שבא ושכנותיה לארץ ישראל, המגיע לכ-2400 ק"מ, כבר בעת העתיקה התקיימו בין ארצות אלה קשרי מסחר ענפים, שבמרכזם הסחר במוצר הייצוא הייחודי של דרום ערב – השרף של צמחי הבושם: מור ולבונה.
מה היו השימושים של שרף צמחי הבושם בעבר? איך הם השפיעו על נתיבי המסחר הקדומים? האם משתמשים במור ולבונה גם בימינו? מה הפך את האפרסמון לצמח הבושם המפורסם והיקר בעולם בתקופה ההלניסטית הרומית? מהן סגולותיו ואיך התחדש הגידול שלו והשימוש בו בשנים האחרונות?
התהילה לה זכתה תרבות עתיקה זו בקצות העולם, משתקפת באזכורי המנחות של שליטי ממלכת שבא (ובהן בשמים ואבנים יקרות) בכתובות מלכי אשור, בסיפור המקראי על ביקור מלכת שבא בירושלים בימי שלמה, ובתיאורי העושר של ממלכות דרום ערב בכתבי המחברים היוונים והרומים.
בתערוכה יוצגו ממצאים מרתקים המשקפים את התרבות העתיקה של דרום ערב – אזור הידוע כיום בשם תימן – ואת קשרי המסחר בין אזור זה לארץ יהודה בימי הבית הראשון והשני. כמו כן תתייחס התערוכה לאוכלוסיות ששימשו כמתווכות בסחר הבשמים – עמי צפון ערב, ובמיוחד הנבטים שהותירו אחריהם ממצא עשיר באתרים רבים בנגב ובערבה.
בין הפריטים המרתקים שיוצגו בתערוכה: פסלון בדמות זוג גמלים רובצים מהמאה הראשונה לפנה"ס עם כתובת המציינת את שמות הגמלים, מצבת קבורה ועליה דמות סמלית של אדם מהמאות החמישית–השלישית לפנה"ס, מַקטֵר דרום-ערבי בצורת קובייה מהאלף הראשונה לספירה, ועוד.
במאה הראשונה לפנה"ס או זמן קצר לאחר מכן הופיעו בתימן קהילות יהודיות, ובסוף המאה הרביעית לספירה אימצו מלכי חִמיַר – הממלכה הגדולה האחרונה בדרום ערב לפני הופעת האסלאם – פולחן אל יחיד בהשראת היהדות כדת הרשמית של הממלכה. ממלכת חִמיַר נכבשה בידי ממלכת אַקסוּם הנוצרית בשנת 525 לספירה, אך בתימן נותרה קהילה יהודית תוססת, שיצרה יצירה רוחנית ענפה וקיימה קשרים עם קהילות יהודיות אחרות ברחבי העולם, עד לעלייה ההמונית של יהודי תימן למדינת ישראל הצעירה בשנת 1949.
התערוכה תציג את סיפורה של ממלכת חִמיַר העתיקה ואת ההיסטוריה של יהדות תימן – קהילה עתיקה ומרתקת, ששמרה לאורך אלפי שנות קיומה על קשרים עם מרכזים יהודיים אחרים אבל גם פיתחה מסורות ומנהגים ייחודיים משלה.
לדברי אמנדה וייס, מנכ"לית המוזיאון, "תערוכה זו שופכת אור על המסורת העשירה של קהילת יהודי תימן, ועל וזיקתם המתמדת לארץ ישראל. כיום אנו רואים את הנוכחות הגלובלית של הקיום היהודי כמובן מאליו, אך תערוכה זו מתמקדת בשורשיה של קהילה יהודית בארץ דרום ערב הרחוקה ביותר, שסיפורה טרם סופר. היא מהווה חלק חשוב במכלול הארצות המוצגות במוזיאון. זהו סיפור של קהילה יהודית בעלת עוצמה פנימית יוצאת דופן ששימרה את מסורתה לאורך אלפי שנים".
בתערוכה יוצגו גם צילומיו של הצלם נפתלי הילגר, שביקר בתימן כמה פעמים עד פרוץ מלחמת האזרחים בתחילת העשור הנוכחי, ותיעד את אתריה המרהיבים של ארץ זו ואת חייה של הקהילה היהודית שעדיין נותרה בה, לאחר שרוב חבריה עלו לארץ.
המוצגים שבתערוכה מגיעים מאוספי מוזיאון ארצות המקרא, רשות העתיקות, מוזיאון ישראל, מוזיאון הכט, קצין מטה לארכיאולוגיה, ואספנים פרטיים: סינדי ודוד סופר, שולה ולני וולף, פרופ' יוסף יובל וצביה טובי, ושגיב מחפוד.
הקהל מוזמן להשתתף בשיחי הגלריה עם אוצרי התערוכה:
שישי, 21 בפברואר 2020 בשעה 11:00, בעברית
שישי, 20 במארס 2020 בשעה ,10:30, באנגלית
שישי, 15 במאי 2020 בשעה 11:00, בעברית
מוזיאון ארצות המקרא ירושלים רחוב שמואל סטפן וויז 21, ירושלים. חניה חינם למבקרי המוזיאון.
שעות פתיחה: ראשון, שני, שלישי וחמישי 09:30-17:30, רביעי 09:30-21:30, שישי ושבת: 10:00-14:00.
כל הפרטים באתר המוזיאון https://www.blmj.org/ ובטלפון: 02-561-1066
