חן בל רז (38) גילתה רק בגיל 29 שהיא יודעת לשיר, בשמונה שנים האחרונות היא התמקדה בשירה ופיתוח קול ועכשיו מוציאה אלבום בכורה.
בל רז ילידת אילת מגיל מאוד צעיר הייתה עם זיקה למוסיקה מאחר וכל אדם במשפחתה מנגן באיזשהו כלי מוזיקלי או שר. היא מספר על עצמה: "שאף פעם לא היה לי אומץ לקום ולשיר ויצרתי לעצמי חיים קונפורמיסטים של עבודה מסודרת עם תואר.
בניגוד לכל המוזיקאים שאני מכירה גיליתי שאני יודעת לשיר רק בגיל 29 מאחר והייתי ילדה חסרת בטחון ולא היה לי מושג שיש לי קול של זמרת אבל מאז אני משלימה פערים, לומדת פיתוח קול שמונה שנים שנים אצל נירה גל המדהימה שמלמדת בבית צבי, לומדת לנגן ומלחינה ותמיד מחפשת תחומי מוזיקה להתפתח בהם יותר.
על אלבום הבכורה שלי עבדתי 5 שנים והוא מדבר על החיים שלי ועל תופעות שבהן אני נתקלת בחיי היומיום ומרגישה צורך לכתוב עליהן על מנת לפרוק.בתור בנאדם אופטימי מטבעי אני מאמינה שזה אף פעם לא מאוחר להגשים את עצמי ואת חלומותיי ותירוצים תמיד יהיו קיימים.
האלבום שלי מכיל 8 שירים
קאבר קצבי לשיר "עד העונג הבא" של להקת המכשפות, השיר ״מה עניינים״ שנכתב על אבא שלי שנפטר ביוני האחרון ואני כותבת בו על המשקעים שלי ממנו למרות אהבתי אליו וגעגועיי, השיר ״קובי״ שמדבר בצורה הומוריסטית על סוגי גברים שאסור להכיר למרות שכל אחת מתישהו הכירה גברים מהסוג הזה,
״בתים״ שמדבר על 22 הבתים שגרתי בהם מאחר ואני גרה לבד מגיל 17
השיר ״בתים״ שמדבר על 22 הבתים שגרתי בהם מאחר ואני גרה לבד מגיל 17 ומממנת את עצמי, השיר ״בואו נתחתן״ שמדבר על תופעת מסיבות החתונה שגורמת לכך שלאף אחד לא איכפת באמת מטקס החתונה אלא רק ממי עושה מסיבה גדולה יותר ומי הוציא יותר כסף על "הפקת החתונה" שלו, השיר ״בואי ניסע להרים״ שמדבר על ידיד נפש שלי שנפטר ממחלת הסרטן לאחר שהוא החלים ממנה פעמיים ובפעם השלישית הוא כבר לא הצליח להחלים , קאבר לשיר של שלמה ארצי ״ אחרת אתה מת״ שאני מתחברת בו לכל מילה ובמיוחד לבית האחרון בשיר והשיר האחרון נקרא ״ הקיץ הנצחי״ ומדבר על חברה שעברה התקפה מינית.
השיר שכתבתי ואני הכי מחוברת אליו מהאלבום הוא "בתים" שמספר את סיפור חיי ואת 22 הבתים שגרתי בהם עד לכתיבת שיר זה (עכשיו זה כבר 24 בדיוק עכשיו עברנו דירה) שבו דניאל סלומון מלווה אותי בפסנתר.
באופן כללי אני טיפוס אופטימי ומאמינה שהכל אפשרי בחיים אם מאמינים בלב שלם ואם כמובן פועלים בשביל להשיג מטרות.
